בשנים האחרונות, בעקבות המשבר הכלכלי העולמי, נוכחנו לדעת כי לא לעולם חוסן ומוסדות ללא כוונות רווח (מלכ"ר), כגון עמותות וחברות לתועלת הציבור (חל"צ), לרבות מוסדות חינוך, נקלעו לקשיים כלכליים עד רמה של מצוקת קיום ומאבקי הישרדות תקציביים בתפקוד השוטף. בטור זה נעמוד על היסודות שעליהם יש לייצב את כלכלתם של מוסדות החינוך, שמטרתם לתועלת הציבור, לטובת תלמידיהם.
1. מגוון הכנסות - הרחבת סל המקורות - אי תלות בגורם אחד: עושר של מקורות הכנסה מגוונים מקנה יציבות. מוסד שיש לו הכנסות ממקורות רבים ומגוונים, למשל: ממספר רחב של משרדי ממשלה, מסעיפים תקציביים שונים של הרשות העירונית, ממיזמים עסקיים משיאי הכנסה, מקרנות, מתרומות, מחסויות, משוחרי הארגון, מבוגריו ועוד, יהיה כשיר יותר להתמודד עם יישום חזונו, מטרותיו ויעדיו גם אם אחד ממגוון מקורותיו ייאלץ לצמצם את חלקו בתקציב.
2. הורדת התלות בתרומות/בסיוע קבוע לתקציב השוטף: מוסד שנתמך לפעילותו השוטפת בתרומות או בסיוע תקציבי, בשיעור משמעותי מתקציבו השוטף, יוצר תלות באותו גורם, אשר בעת משבר מסיבות כלשהן עלול לקצץ את הסיוע שלו. זו בדיוק הבעיה שאליה נקלעו מוסדות המגזר השלישי במשבר הכלכלי שהחל ב- 2008. הסיוע בתרומות דורש בדרך כלל בקשה חוזרת בכל שנה. הפסקת תמיכה של תורם כעבור שנים מספר עלולה ליצור מצב שבו צוות כוח אדם שקיבל קביעות עלול להיות מפוטר כי מקורות העסקתו פגו. על כן מוצע כי אחוז מרכיב התרומות/הסיוע מסך התקציב לא יעלה על 20% מהתקציב השוטף.
3. קרנות ותורמים מייעדים חלק מתרומותיהם לפיתוח והשקעות: פיתוח והשקעות יכולים לשמש לתועלת כלכלית בכמה מישורים: רכוש קבוע משמש עוגן כלכלי לאיתנות פיננסית מבחינת המאזנים/הדוחות הכספיים; רכוש קבוע בעתות משבר יכול להיות ממומש ו/או לשמש כבטחונות; מבנים/רכוש קבוע יכולים להניב הכנסות מפעילות כלכלית בתוכם (לאחר שעות הפעילות הרגילות), ארחיב על כך בפרק פיתוח עסקי.
4. שיווק והרחבת מספר התלמידים/ המשתתפים: מוסד חינוך שירחיב את מספר תלמידיו/המשתתפים בו יוכל להקטין גירעון בכך שעם ה"יתרון לגודל" תהיה העלות השולית לתלמיד / למשתתף נמוכה מההכנסה השולית בגינו. לדוגמה: בית ספר על יסודי שבו 600 תלמידים יכול לייצב את כלכלתו לעומת בית ספר על יסודי שבו 400 תלמידים. יתרון לגודל יאפשר את הקטנת עלויות סגל ההוראה לתלמיד וכן את צמצומן של ההנהלה והכלליות (תקורה) לתלמיד באופן יחסי.
5. פיתוח עסקי: פיתוח יכול לשמש למינוף כלכלי מלבד שימושו לצרכים חינוכיים-חברתיים.
להלן מבחר דוגמאות מתוך עשרות מיזמים פוטנציאליים: בחינוך הטכנולוגי ניתן להיעזר בציוד לחוגים (בתשלום) לאוכלוסייה שבשכנות • אולמות ספורט/בריכת שחייה יכולים לשמש מרכז ספורט וחוגים בקהילה • כיתות לימוד/אולמות כינוסים יכולים לשמש לבית ספר ערב לבגרות או לקורסים לפסיכומטרי, להשתלמויות ולחוגי העשרה • אולמות/אודיטוריום יכולים לשמש להופעות בידור, לכנסים ולימי עיון • מעבדות יכולות לשמש ללימודי הכנה לבגרות במעבדה לבתי ספר ערב שאין להם מעבדות • קפטריות יכולות לשמש למכירת שירותי מזון לקהילה • בתי ספר/פנימיות/כפרי נוער עם שטחי חוץ, מדשאות ומתקנים יכולים לשמש להשכרה לקייטנות בחודשי הקיץ.
6. התייעלות: מוסד חינוך צריך לערוך בקרות ומכרזים באופן שוטף כדי להתייעל. על המוסד לקבוע נוהלי עבודה ולעקוב אחר ביצוע התקציב בכלים ניהוליים מקוונים. חשיבה אסטרטגית מקצועית יכולה להקטין את כוח האדם המועסק ואת עלויות התקורה.
7. תקציב ובקרה תקציבית – פיקוח פיננסי: בניית תקציב מפורט ורחב, למוסד החינוך, בעל ממד ביזורי (שאינו ריכוזי בלבד), המעצים את יחידות המשנה ומאציל להן אחריות תקציבית. האצלה זו של האחריות התקציבית ליחידות המשנה, למִקסוּם ההכנסות ולמזעור ההוצאות, מתוך אכפתיות הנובעת מהאוטונומיה שניתנה להן (מעבר לפיקוח המטה), יכולה להקטין גירעון של מוסד חינוך.
בקרה תקציבית תיעשה באמצעות כלים מקצועיים שיאפשרו קבלת החלטות על בסיס מצב התקציב המעודכן לאורך כל שנת הפעילות.
8. שוחרי המוסד החינוכי: תיערך בדיקה של הגורמים שיש להם יחסי גומלין עם מוסד החינוך; ייבדק המיצוב של מוסד החינוך במרכזה של הקהילה העירונית; תיבחנה אפשרויות שילובם של גורמים בעלי עניין בקידומו של מוסד החינוך ע"י תמיכה מגופים עסקיים, לקוחות, בוגרים והציבור בכלל.
לסיכום: ככל שיקפיד מוסד החינוך על ראייה הוליסטית, מערכתית, כלכלית, על פי הפרמטרים שלעיל, כך הוא יוכל להרחיב את הישגיו וכן את המסוגלות להתמודד עם משברים אקסוגניים כלכליים בלתי תלויים.