סוג תקציב

מאפיינים

יתרונות

חסרונות

תקציב תוספתי

מבוסס על תקציב השנה הקודמת בתוספת "דלתא" הנובעת מדרישות רלוונטיות לשנה החדשה ו/או התאמות מדדיות.

השינויים בין השנה הקודמת לשנה החדשה הינם מרג'ינאליים.

נוח לתכנון.

מאפיין גופים עתירי כח אדם ואינו עורך זעזועים שלא לצורך (כמו בעת משבר פיננסי).

מאפשר יישום של פעולות הדורשות תהליך הטמעה על פני שנים ומניעת תנודתיות ביעדים.

אין ביטוי לחשיבה מחודשת מאקרו של מטרות המוסד.

אין תהליך של התייעלות בין השנים.

אין אנליזה בין תפוקות לתשומות של האגפים, מחלקות, פרויקטים.

תקציב בסיס אפס

שיטת תקצוב הבוחנת מחדש

בכל שנה את תקצובם של הסעיפים/יחידות/שכבות/

מחלקות/אגפים/כלל הארגון.

השיטה מעמיקה בשאלות היסוד ודרכי מימוש המדיניות.

נערך דיון מחודש על סדרי עדיפויות והתקצוב בהתאם.

מתאים לפעולות חדשות.

מאפשר התייעלות.

הארגון שומר על בריאות אתית, ע"י בקרה מדי שנה על תפוקות מול תשומות.

אינו מתאים לארגונים גדולים בעלי כח אדם קבוע המהווה עד כ - 80% מעלויות התקציב.

לא ניתן כל שנה לשאול שאלות יסוד ומכאן להיגרר לפיטורים שיובילו לערעור הליבה והתוכן של המוסד.

תקצוב פריטים

תקציב בו נרשמים כל פריטי ההכנסה וההוצאה לפי סיווג של עלויות וחומרים.

לדוגמא: 50 כסאות – 7,500 ₪  1/3 משרה לבורנטית – 39,000 ₪

ישנה אפשרות בקרה על הוצאות הארגון, עפ"י רכיבים באופן מפורט.

אין קשר בין מרכיבי ההוצאות. לא ניתן להבין את מרכיבי ההוצאות הכוללות,  כפונקציה של תוכנית עבודה/מדיניות.

חסרה שליטה ריכוזית על פעילויות המערכת.

תקציב פעולות

שיטת תקציב המתייחסת לסעיפי הפעילויות. השיטה ממוקדת במהות של הפרויקטים ובוחנת תוצרים/תפוקות.

השיטה מאפשרת אבחנה של סדרי עדיפויות  פרויקטיאליים, עפ"י ניתוח תשומות/תפוקות.

תקצוב פעולות מאפשר כימות מדויק של פרויקט.

שיטת תקצוב זו אינה שמה דגש כלל על מבחן ההוצאה של היחידה/אגף/מוסד,

אלא רק לתקצוב הפעולות.

תקצוב על פי יעדים

שיטת תקצוב הרואה לנגד עיניה את מטרות המוסד. בשיטה זו ניתנת הלגיטימציה ליחידות המשנה להציע חלופות להגשמת היעדים בתוך טווח מימוש המדיניות.

מאפשרת גמישות ודצנטרליזאציה.

מעודדת אחריות ויוזמה ברמת "שרי עשרות" ולא רק ברמת "שרי אלפים".

השיטה עלולה ליצור הוצאות מיותרות כאשר תיווצרנה פעולות לא מתואמות בין היחידות אשר הינן דומות/כפולות ובעצם חוסר יעילות .